סקירה נוספת של אפשרויות קילציה (מדגישה את האפקטיביות של ניקוי מתכות רעילות בטיפול במחלות כרוניות), מתוך
The Scientific World Journal Volume 2013 (2013), Article ID 219840, 13 pages
דיון שמרני יחסית בטענות הרצ"ב (סיכון לבקטרמיה וזיהום באיבר מרוחק בעקבות טיפול שיניים בחולים עם מערכת חיסון פגועה או מחלה קיימת)
כמה רופאים שעומדים מאחורי הטענה כי טיפול שורש הוא פרקטיקה רפואית שגוייה המשאירה בגוף איבר מזוהם (שן נגועה), לפי הטוענים, לא ניתן ממש לחטא שן בשל המבנה הנקבובי שלה, וטיפול שורש משאיר למעשה מזרקת בקטריות ורעלים לתוך הגוף.
Dr. Thomas E. Levy, קרדיולוג, כתב ספר על הנושא (The Toxic Tooth) ביחד עם רופא שיניים
דר' מרקולה, אחד הקולות הפופולארים ברשת בנושאי רפואה מונעת
דר' הגיס על חלופות לטיפול שורש
דר' מייר, על הבעייתיות בחיטוי שן פגועה ועל טיפול שורש, מייר מציינת שאנחנו בתחילת הדרך מבחינת ההבנה בתחום
ספרים בנושא:
…לפי דר' לוי, שן שטופלה בטיפול שורש אינה סטרילית, ויכולה להכיל פתוגניים, שיתפשטו בכל הגוף, וכך ליזום או להחמיר מחלות לב, מחלות ריאה, סוכרת, אוסטאופורוזיס, ואפילו סרטן..
"…חיידקים לכודים בתוך המבנה של השיניים יכולים לנדוד בכל הגוף. הם עלולים להדביק את כל איבר, בלוטה, או רקמות יכולים להזיק ללב, כליות, מפרקים, עיניים, המוח, ולסכן נשים בהריון…"
ראיון עם המחבר
…ד"ר האגינס וד"ר לוי טוענים כי מספר רב של מחלות כרוניות ניתנות בקלות למניעה. בפרט טרשת נפוצה, זאבת, לוקמיה, תסמונת עייפות כרונית, מחלת פרקינסון, הפרעות נפשיות רבות כולל אלצהיימר, ואפילו מחלות כמו סרטן השד נגרמים, בין שאר, על ידי רעלנים שמקורם בטיפולי שיניים, בפרט קדמיום, מרכורי, בריליום, ניקל
Orotox – מספקת בדיקה של תוצרים מטבוליים ריאקטיביים של חיידקים בשן עם טיפול שורש, מנסה לברר פרטים, אעדכן כאן. בכל מקרה הבדיקה, לשיטתם, נותנת אינדיקציה ברורה אם להוציא את השן עם טיפול השורש, או לא.
מחקר כאן, מראה קשר בין רמת ההסתידות של המסתם לבין נוכחות מיקופלזמה פנימוניה וקלמידיה פנימוניה (Mycoplasma pneumoniae; Chlamydia pneumoniae) בריקמה הפגועה. החוקרים משערים כי ההסתידות אינה תופעה ניוונית הקשורה בגיל, אלה תגובה לנוכחות בקטריה.
לפי דר' גארט ניקולסון, בזיהומים מתמשכים במיקופלסמה ווירוסים, הפאתוגן חודר לתאים, וגורם נזק למיטוכונדריה, התופעה אופינית במגוון מחלות כרוניות (על הזיהום כגורם בגרימת מחלות כרוניות ראה כאן), בעקבות טיפולים בסרטן, וכתוצאה מהזדקנות. ירידה בתפקוד המיטוכונדריה וגורמת לעייפות ולנזקים אחרים
על תפקיד המיטוכונדריה במחלת פרקינסון אדיופטית, ראה כאןוכאן
הטיפול הרצ"ב פותח במקור לאנטי אייג'ינג.
LRT – Lipid Replacement Therapy
טיפול באמצעות נטילת קפסולות המכילות ליפידים הדרושים לתיקון המיטוכונדריה, ריכוז ליפידים גבוה מזה הקיים במזון, והקפסולות שומרות על תקינותם במעבר במערכת העיכול. מדובר למעשה בתוסף מזון.
הסבר קצר על LRT:
לפי האמור בסרטון ניתן לשער שתזונה המבוססת על מזון אורגני לא מעובד ולא מבושל תביא לתוצאות טובות.
כאן, מחקר המראה שיפור משמעותי בתפקוד המיטוכונדריה לאחר נטילת מארז תוספים NT Factor במשך 12 שבועות
תכולת NT-Factor:
NTFactor® is a nutrient complex that is extracted and prepared using a proprietary process that protects lipids from oxidation. In addition, nutrients, vitamins and probiotic microorganisms are added to the preparation. It contains the following ingredients: Glycophospholipids: polyunsaturated phosphatidylcholine, other polyunsaturated phosphatidyl lipids, glycolipids and other lipids such as cardiolipin and sterol lipids. Probiotics: Bifido bacterium, Lactobacillus acidophilus and Lactobacillus bacillus in a freeze-dried, microencapsulated form with appropriate growth nutrients. Food Supplements, Vitamins and Growth Media: bacterial growth factors to support probiotic growth, including defatted rice bran, arginine, beet root fiber extract, black strap molasses, glycine, magnesium sulfate, para-amino-benzoate, leek extract, pantethine (bifidus growth factor), taurine, garlic extract, calcium borogluconate, artichoke extract, potassium citrate, calcium sulfate, spirulina, bromelain, natural vitamin E, calcium ascorbate, alpha-lipoic acid, oligosaccharides, vitamin B-6, niacinamide, riboflavin, inositol, niacin, calcium pantothenate, thiamin, vitamin B-12, folic acid, chromium picolinate.
כאן, במאמר עיתונאי, שפורסם ב immed.org
מוזכרים (טבלה בעמוד 3ׂ)
Helicobacter pylori, coronavirus, Mycoplasma species
בין הגורמים למחלת פרקינסון
חסרים מראי מקום
מחקר כאן, זיהה שכיחות גבוהה של נוגדני הרפס סימפלקס אצל חולי פרקינסון, ללא מימצאים לגבי מיקופלסמה
מיקופלסמה – צורת החיים הזעירה ביותר המוכרת כיום, דר' גארט ניקולסון עבד עם נפגעי תסמונת המפרץ, ניקולסון מונה סוגים שונים של מיקופלסמה ווירוסים אצל הנפגעים ובאוכלוסיה הכללית, סוקר את השפעתם על הגוף וחלק מהמחלות הכרוניות המופיעות בעקבות זיהום מתמשך.
הוא מזכיר גם שיטות טיפול שונות ומדווח על הצלחות בריפוי.
בין אופני ההדבקה במיקופלסמה, ניקולסון מציין חיסונים.
אחת ההוכחות לתפקיד הזיהום ביצירת מחלות כרוניות, הם בני משפחה של בוגרי המלחמה שחלו במחלות כרוניות בשכיחות גבוהה ביחס לאוכלוסיה הכללית.
איך לזהות זיהום כללי במיקופלזמה – בדיקת נוגדנים משמשת לזיהוי זיהום פעיל (דלקת ריאות), לבדיקת זיהום באיברים אחרים, מגדלים תרבית מדוגמית מאיזור סטרילי בדרך כלל, או מבצעים בדוגמית בדיקת DNA