פרקינסון – פרוטוקול נסיוני לנירמול ערכי אלפה סינוקלאין

גרסה אנגלית, קצת יותר עדכנית, כאן >>

אלפה סינוקלאין בצורתו הפאטולוגית נמצא בריכוז מוגבר אצל חולי PD ונחשב לבעל תפקיד במהלך המחלה

המטרה – לנסות לנרמל את רמות האלפה סינוקלאין, ע"י פרוטוקול פשוט.

הפרוטוקול:

1 – הזעה כ 3 ליטר ביום (בניסוי התברר שיש הצטברות אלפה סינוקלאין סביב בלוטות הזיעה ולכן ניתן להניח שהוא מופרש בזיעה  ( לינק למחקר) [1]

2 – אלפה סינוקלאין מופרש בשתן (לינק למחקר) [2], לכן דיטוקס באמצעות שתיה מרובה ומשתנים קלים, פטרוזיליה למשל.

3 – פרוביוטיקה Bacillus subtillis PXN21 אוכלת אלפה סינוקלאין במעי, הפרוביוטיקה הזו נמכרת מזה מספר שנים, ניסוי מוצלח בנמטודות [3].

4 – לחזק דיטוקס מהתאים החוצה אולי באמצעות גלוטטיון לוריד או suppository, אלפה סינוקלאין יוצר עודף רדיקלים חופשיים, גלוטטיון עשוי להיות יעיל גם כאנטי אוקסידנט

10 דרכים להגביר גלוטטיון [4].

אגב, לכיוון ההפוך, נראה שביטוי יתר של אלפה-סינוקלאין גורר ירידה בכמות הגלוטטיון [5].

5 – הפרעות בשינה עשויות לפגוע בתהליכי דיטוקס במוח, ובפרט בפינוי אלפה סינוקלאין [6].

עיקר הדיטוקס במוח מבוצע בזמן השינה ע"י מערכת המכונה The Glymphatic system, צריך לתת לה את הזמן..להקפיד על 7-9 שעות שינה בזמנים קבועים פחות או יותר, בשעות סבירות, מידע נוסף >> [7]

During sleep, glymphatic system activity is characterized by a 60% increase in the interstitial space and CSF flow (Jessen et al., 2015; Xie et al., 2013), and clearance of alpha-synuclein, along with other protein accumulations, from the brain (Iliff et al.,  2012
[6]

6 – לחזק אוטופאגי ע"י intermittent fasting, רצוי keto-fast – דיאטה קיטוגנית [8] בחלון אכילה יומי של  10 שעות או פחות (צום ארוך יותר אפקטיבי, וכמובן פעילות גופנית).

7 – אלפה סינוקלאין נמצא גם במזון, בבשר בעלי חוליות (פרה, חזיר, עוף…), אלו מולוקולות דומות מאוד לאלפה סינוקלאין האנושי אך לא ב 100% ויתכן שיש להן תפקיד ביצירת מצב פאטולוגי,  בדומה להדבקה פריונית, מידע נוסף >> [9]

לשקול להימנע מאכילת בעלי חוליות, בפרט ציר עצם.

8 – מניטול

בחיות מעבדה, מניטול מעקב יצירת אוליגומרים של אלפה סינוקלאין [10], ויש דיווחים של חולי PD על שיפור בעקבות נטילת מניטול, ניסוי קליני, 36 משתתפים עד 9 גרם מניטול פעמיים ביום, לא הראה השפעה על מהלך המחלה( 36 כולל פורשים וקב' ביקורת…..)[10].

אפשר להוסיף מניטול במינון ששימש במחקר (להתחיל ב2.5 גר' פעמיים ביום ולעלות בהדרגה עד 9 גר' פעמיים ביום, אם אין תופעות לוואי), אני אישית מעדיף את המניטול של ניצת הדובדבן

9 – HSP – heat shock proteins

heat shock proteins – קבוצת חלבונים שבין השאר מונעת או מצמצמת היווצרות אוליגומרים (צבירים) של אלפה סינוקלאין.

כמות HSP גודלת בתגובה לתנאי טמפרטורה קיצוניים (סאונה, אמבט קרח) וגם בעקבות פעילות גופנית.

לחליפין, חומר בשם סולפורופן, מגדיל את כמות ה HSP, הסולפורופן נמצא בעיקר בנבטי ברוקולי. ניתן לרכוש גם כתוסף

גם מניטול מגדיל את כמות ה HSP, ויתכן שזה המנגנון שבאמצעותו מונע מניטול היווצרות אוליגומרים של אלפה-סינוקלאין [11]

הסולפורופן מועיל למוח באמצעות מספר מנגנונים לרבות הורדת מדדי דלקת, פעילות אנטי אוקסידנטית… כך שבלאו הכי כדאי להשתמש

Different Heat Shock Proteins Bind α-Synuclein With Distinct Mechanisms and Synergistically Prevent Its  Amyloid Aggregation
[12]

<< More information on sulforaphane
[13]

 [14] <<  HSP27 binds alpha synuclein 

and

Sulforaphane increase level of HSP27 >> [15]

also  Sulforaphane increase level of HSP70 >>
[16]

אם האפקט של הדיטוקס עז ודרמתי, יתכן ותרגישו את השינוי, אבל יתכן שהשינוי מינורי ואז דרוש מעקב על ריכוז האלפה סינוקלאין ברקמות ( הדגימה המתקבלת באמצעות ביופסיה), אין לנו כרגע את הטכנולוגיה הזו נגישה

 גם אם אין אפשרות מדידה שווה לנסות, גם אם לא יוכח כאפקטיבי לנירמול רמות אלפה סינוקלאין, הפרוטוקול יעיל נגד מגוון רעלנים

מה עכשיו:

מה דעתך? – תגיב/י, הערות והצעות יתקבלו בברכה

תרשמ/י לעדכונים כאן >>  (ישלח מייל אישור)

רוצה לנסות גם ? בהצלחה (כמובן  על אחריותך)

גיא
0522-597925
guy@mashlima.com


[1] –

Gibbons, C. H., J. Garcia, N. Wang, L. C. Shih, and R. Freeman, 2016, The diagnostic discrimination of cutaneous α-synuclein deposition in Parkinson disease: Neurology, v. 87, no. 5, p. 505–512, doi:10.1212/wnl.0000000000002919.

‌‌[2] –

Giri, B., M. Seamon, A. Banerjee, S. Chauhan, S. Purohit, J. Morgan, B. Baban, and C. Wakade, 2021, Emerging urinary alpha-synuclein and miRNA biomarkers in Parkinson’s disease: Metabolic Brain Disease, v. 37, no. 6, p. 1687–1696, doi:10.1007/s11011-021-00735-2.

‌‌‌[3] –

Probiotic Bacillus subtilis Protects against α-Synuclein Aggregation  -, 2022: <https://healthlinks.cc/probiotic-bacillus-subtilis-protects-against-%ce%b1-synuclein-aggregation/> (accessed October 6, 2022).

‌‌[4] –

Berkheiser, K., 2018, 10 Natural Ways to Increase Your Glutathione Levels: Healthline Media: <https://www.healthline.com/nutrition/how-to-increase-glutathione#TOC_TITLE_HDR_4> (accessed October 6, 2022).

‌‌[5] –

Perfeito, R., M. Ribeiro, and A. C. Rego, 2016, Alpha-synuclein-induced oxidative stress correlates with altered superoxide dismutase and glutathione synthesis in human neuroblastoma SH-SY5Y cells: Archives of Toxicology, v. 91, no. 3, p. 1245–1259, doi:10.1007/s00204-016-1788-6.

‌‌[6] –

Sundaram, S., R. L. Hughes, E. Peterson, E. M. Müller-Oehring, H. M. Brontë-Stewart, K. L. Poston, A. Faerman, C. Bhowmick, and T. Schulte, 2019, Establishing a framework for neuropathological correlates and glymphatic system functioning in Parkinson’s disease: Neuroscience & Biobehavioral Reviews, v. 103, p. 305–315, doi:10.1016/j.neubiorev.2019.05.016.

‌‌[7] –

Raypole, C., 2020, How to “Detox” Your Brain (Hint: It’s Easier Than You Think): Healthline Media: <https://www.healthline.com/health/brain-detox> (accessed October 6, 2022).

‌‌‌[8] –

Lindberg, S., 2018, Autophagy: What You Need to Know: Healthline Media: <https://www.healthline.com/health/autophagy#diet:~:text=In%20response%20to%20this%20restriction%2C%20your%20body%20will%20begin%20to%20start%20producing%20ketone%20bodies%20that%20have%20many%20protective%20effects.%20Khorana%20says%20studies%20suggest%20that%20ketosis%20can%20also%20cause%20starvation%2Dinduced%20autophagy%2C%20which%20has%20neuroprotective%20functions.> (accessed October 6, 2022).

‌‌‌[9] –

https://www.nature.com/articles/s41531-017-0035-z#:~:text=Dietary%20sources%20of%20%CE%B1%2Dsynuclein&text=%CE%B1%2DSynuclein%20protein%20is%20highly,cow%2C%20and%20chicken%2C%20respectively.

‌‌[10] –

Linetsky, E., S. Abd Elhadi, M. Bauer, A. Gallant, M. Namnah, S. Weiss, D. Segal, R. Sharon, and D. Arkadir, 2022, Safety and Tolerability, Dose-Escalating, Double-Blind Trial of Oral Mannitol in Parkinson’s Disease: Frontiers in Neurology, v. 12, doi:10.3389/fneur.2021.716126.

‌‌‌[11] –

Linetsky, E., S. Abd Elhadi, M. Bauer, A. Gallant, M. Namnah, S. Weiss, D. Segal, R. Sharon, and D. Arkadir, 2022, Safety and Tolerability, Dose-Escalating, Double-Blind Trial of Oral Mannitol in Parkinson’s Disease: Frontiers in Neurology, v. 12, doi:10.3389/fneur.2021.716126.

‌‌‌[12] –

https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fnins.2019.01124/full#:~:text=%CE%B1%2DSynuclein%20(%CE%B1%2DSyn)%20forms,and%20different%20Hsps%20remains%20unclear.

‌‌[13] –

Sulforaphane, which is high in broccoli sprouts, clears away brain amyloid plaques and tau tangles and ameliorated memory defects in mice., 2019: <https://www.foundmyfitness.com/news/s/emuzn7/sulforaphane_which_is_high_in_broccoli_sprouts_clears_away_brain_amyloid_plaques_and_tau_tangles_and_ameliorated_memory_defects_in_mice/comments/gsmrq4#:~:text=To%20learn%20more,jed%2Dw%2Dfahey> (accessed October 6, 2022).

‌‌‌[14] –

Cox, D., D. R. Whiten, J. W. P. Brown, M. H. Horrocks, R. San Gil, C. M. Dobson, D. Klenerman, A. M. van Oijen, and H. Ecroyd, 2018, The small heat shock protein Hsp27 binds α-synuclein fibrils, preventing elongation and cytotoxicity: Journal of Biological Chemistry, v. 293, no. 12, p. 4486–4497, doi:10.1074/jbc.m117.813865.

‌‌‌‌[15] –

Gan, N., Y.-C. Wu, M. Brunet, C. Garrido, F.-L. Chung, C. Dai, and L. Mi, 2010, Sulforaphane Activates Heat Shock Response and Enhances Proteasome Activity through Up-regulation of Hsp27: Journal of Biological Chemistry, v. 285, no. 46, p. 35528–35536, doi:10.1074/jbc.m110.152686.

‌‌‌‌[16] –

Schepici, G., P. Bramanti, and E. Mazzon, 2020, Efficacy of Sulforaphane in Neurodegenerative Diseases: International Journal of Molecular Sciences, v. 21, no. 22, p. 8637, doi:10.3390/ijms21228637.

 

שהייה במים קרים משפרת מנעד רחב של מדדים פיזיולוגים ויעילה במגוון מצבים רפואיים

סקירת מחקר מאלפת בהידרותראפיה,
ספויילר – שהייה במים קרים משפרת מנעד רחב של מדדים פיזיולוגים ויעילה במגוון מצבים רפואיים,
בפרט שעה של שהייה במים ב14 מעלות צלזיוס, מעלה רמות דופמין ונוראדרנלין במאות אחוזים

Scientific Evidence-Based Effects of Hydrotherapy on Various Systems of the Body

Human physiological responses to immersion into water of different temperatures.

לעבוד על הליכון

נסיון לשלב שולחן מחשב והליכון כדי להימנע מעודף ישיבה

ישיבה היא העישון החדש

מישהו אמר שלוקח בערך חודש להתרגל, הליכה איטית, ולעבוד לסרוגין בישיבה

EDTA לקילציה של מתכות כבדות, וניקוי כלי הדם ממשקעי סידן

EDTA – במקור קילטור לעופרת אך משמש גם לקילציה של מתכות כבדות נוספות

EDTA – משמש מזה עשרות שנים לקילציה של סידן (ומתכות נוספות) מכלי הדם ולטיפול ללא ניתוח במגוון בעיות לב וכלי דם

כך גם לגבי קילציה מכלל הרקמות בגוף, ובעיות הקשורות במשקעי סידן, לחץ חימצוני, רעילות מתכות כבדות

EDTA מראה הצלחה מרשימה בטיפול המחלות ניווניות הקשורות בזיקנה ניסוי בהיקף גדול

ניסוי במימון ממשלת ארצות הברית להערכת אפקטיביות קילציה עם EDTA לטיפול בבעיות לב וכלי דם, 4% שיפור ביחס לפלסבו, ביחס למדדים שנבדקו
 

לשיפור מצב כלי הדם עדיף דיסודיום EDTA על פני קלציום EDTA

השוואת אפקטיביות של קילטורים שונים לרבות דיסודיום EDTA וקלציום דיסודיום EDTA לפינוי מתכות כבדות מהגוף

ראיון עם דר גרי גורדון על קילציה באמצעות תוספים (דרך הפה)
 

דיון מועיל, אתר קצת מיושן, אפשרויות קילציה שונות על בסיס EDTA

דיטוקס – מקרה מבחן

עדכון אחרון 29/7/2017

אני משתף פה את הסיפור שלי, זה יהיה סיפור בהמשכים כי התחלתי תהליך

רקע:
בשנים האחרונות צצו אצלי לא מעט בעיות, לכאורה לא קשורות, וחלקן ממש חמורות, עניין ביש.

לפני כ 8 שנים , בגיל צעיר יחסית, התחיל לחץ הדם לטפס, עשיתי ברור מלא אצל נפרולוג, ללא ממצאים, הנפרולוג הסביר שב 95% מהמקרים לא נמצאת סיבה, ולחץ הדם נוטה לעלות עם השנים, הסבר דומה מצאתי גם באתר הקופה.

הנפרולוג הוסיף שעם השנים נהוג להוסיף תרופות מקבוצות שונות לניהול לחץ הדם כשרבים נוטלים 3 תרופות ויותר.

התחלתי טיפול תרופתי, ואחרי תקופה נאלצתי להגדיל את המינון, כמו שהוא צפה.

עברתי לדיאטה טבעונית, נטולת מלח ודלת שמן, לאחר כשנה לחץ הדם חזר לתחום הנורמה.

האם זה מקרה חריג?

ממש לא, דר' מיקל גרגר מציג מספר מחקרים, בקנה מידה רחב למדי, המראים שבאוכלוסיות הצורכות בעיקר מזונות מלאים מהצומח, בעיית לחץ הדם כמעט שלא קיימת, ולחץ הדם יורד עם השנים

המחקרים שמציג דר' גרגר מראים גם שטרשת עורקים ובעיות לב/כלי דם בכלל, כמעט לא קיימות באוכלוסיות הניזונות מתזונה כנ"ל, ואכן, עשיתי אקו לב במאמץ לפני השינוי בדיאטה ושוב לאחר כשנה וחצי.הקרדיולוג ציין שיפור במצב הלב, ומצב סטטי בהיצרות המסתם האורטלי, שתי תוצאות משמחות מבחינתי.

לא מדובר במחקרים חדשים בהכרח, העניין הזה עם התזונה ידוע כבר עשרות שנים.

הנפרולוג עדיין מסתובב חופשי

דיטוקס? סוג של, ניקיתי את הגוף ממזונות מהחי וממלח

חסרונות: יכול להיות שפישלתי בגדול עם מינרליזציה או חוסרים אחרים, אבל נגיע לזה.

להמשיך לקרוא דיטוקס – מקרה מבחן

שימוש באנטיביוטיקה לטיפול במחלות כרוניות

הרעיון הכללי הוא שוירוסים, חידקים, ומיקופלסמה יכולים לחדור לגוף בדרכים שונות (הדבקה, חיסון, טיפול שיניים, פציעה….) להתנחל באיבר או איברים, לעיתים מרוחקים ממקום החדירה, להתגלות או לא להתגלות בבדיקות מעבדה, ולגרום נזקים המתבטאים במחלות כרוניות שאינן נחשבות לזיהומיות בפרט מחלות נוירולוגיות (אלצהיימר, פיברומלגיה,אוטיזם, פרקינסון), מחלות אוטואימיונית (דלקת פרקים) וכו'.

הביטוי של הזיהום במחלה שכיח יותר כשיש גורמי נוספים: הצטברות רעלנים, מצב נפשי, קרינה, סגנון חיים…

כלומר סכמת ההתיחסות מניחה ריבוי גורמים וריבוי תוצאות (מחלות או סימפטומים שלכאורה אינם קשורים זה בזה), כשהנחת העבודה היא שזיהום נמצא בין הגורמים

בפוסט הזה אסתמך בעיקר על דר גארט ניקולסון ועבודתו עם נפגעי תיסמונת מלחמת המפרץ

קודם כל מי האיש:

מתוך הערך ניקולסון בויקיפדיה – ביוכימאי, מומחה לממברנת התא, פירסם כ 600 מאמרים מדעיים בינהם Fluid mosaic model הנחשב היום למודל קלאסי, המסקנות הרצ"ב בעיקבות עבודתו עם נפגעי תסמונת מלחמת המפרץ. אגב, טיפול נוסף שמציע ניקולסון לחולים כרוניים הוא שיקום המיטוכונדריה באמצעות החלפת ליפידים, ראה כאן.

למה להניח זיהום במחלות כרוניות ? כי בני משפחה של בוגרי מלחמת המפרץ  שחזרו הביתה, לקו במחלות כרוניות כנ"ל בשיעור גבוהה מכלל האוכלוסיה.
***************************************************

מתוך עדות של דר' גארט ניקולסון בפני ועדה לעניני חיילים משוחררים של בית הנבחרים בארה"ב על אפקטיביות של שימוש באנטיביוטיקה לטיפול נגד מיקופלסמה הנמצאת בין גורמי המחלה במחלות כרוניות שונות

We have found that mycoplasmal infections in GWI, CFS, FMS and RA can be successfully treated with multiplecourses of specific antibiotics, such as doxycycline, ciprofloxacin, azithromycin, clarithromycin or minocycline[45,46,53-55], along with other nutritional recommendations. Multiple treatment cycles are required, and patientsrelapse often after the first few cycles, but subsequent relapses are milder and most patients eventually recover[42,43]. GWI patients who recovered from their illness after several (3-7) 6-week cycles of antibiotic therapy wereretested for mycoplasmal infection and were found to have reverted to a mycoplasma-negative phenotype [42,43].The therapy takes a long time because of the microorganisms involved are slow-growing and are localized deepinside cells in tissues, where it is more difficult to achieve proper antibiotic therapeutic concentrations

Written testimony of Dr. Garth L. Nicolson, Committee on Veterans Affairs, United States House of Representatives (PDF Download Available). Available from: https://www.researchgate.net/publication/258209177_Written_testimony_of_Dr_Garth_L_Nicolson_Committee_on_Veterans_Affairs_United_States_House_of_Representatives [accessed Mar 25, 2017].

איך בודקים זיהום מיקופלזמה ומה המינון (מקור: Doxycycline Treatment and Desert Storm)

אין בדיקה אפקטיבית לזנים שונים של מיקופלסמה, לכן הוא מציע לשקול פשוט לנסות דוקסילין 200 מג ליום

mycoplasma infections, such as Mycoplasma incognitus  or Mycoplasma penetrans,2 and they should be treatable with multiple courses of antibiotics, such as doxycycline3 (200 mg/d) or macrolides.  In the absence of available, sensitive and reliable tests for these mycoplasmas, we suggested that physicians might consider empirical treatment with drugs like doxycycline3 that have minimal side effects and toxicity.

דוגמאות למחלות הנגרמות ע"י מיקופלסמה:

מיקופלסמה פנימוניה – היצרות מסתמי הלב וכלי דם, פרקינסון

הרצאה של ניקולסון על הנושאים הנ"ל (בעיקר)

טיפול אפקטיבי בפרקינסון בעכברי מעבדה באמצעות Minocycline (הטיפול לא מסתמך על התכונות האנטיביוטיות של Minocycline)

מינון אפקטיבי 90-120 מג לקג משקל גוף, האם מעשי לשימוש? קבוע ?

וירוסים כגורמים לפרקינסוניזם

 

לחץ דם, האמנם?

לפי אתר כללית (נכון לכתיבת שורות אלה), "…ברוב המקרים (95%) לא ניתן להצביע על גורם ברור ללחץ הדם הגבוה.."
http://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/hypertension.aspx

באתר מכבי מסר דומה אך רמז להשפעת סגנון חיים ותזונה "…כ- 95% מכלל מקרי לחץ דם גבוה כלולים בקבוצה זו. הגורמים למחלה אינם ידועים אולם ידוע שלאורח החיים יש תרומה משמעותית להיווצרותה…"
http://www.maccabi4u.co.il/5553-HE/Maccabi.aspx?TabId=5555_5556_5559

לפי דר גרגר, בהסתמך על השוואת אוכלוסיות (מראי מקום בסרטון), אם מקפידים על תזונה תקינה, אין כמעט מקרי לחץ דם גבוה.
יתרה מזו, לחץ הדם יורד עם הגיל במקום לעלות כנהוג אצלנו. הידע הזה קיים כבר עשרות שנים, לא משהו חדש

זה ביג דיל!, כשליש מאיתנו יפתחו לחץ דם גבוה, ולחץ דם גבוה נמצא בראש רשימת גורמי המוות

ניסיתי דיאטה טבעונית, דלת שמן ומלח, ואכן תוך כשנה ירד לחץ הדם שלי לתחום הנורמה, עבד.

איך לבחור מכונית קטנה ובטוחה?

מה הפוסט הזה עושה באתר משלימה ? הוא פה כי נראה לי שבריא לקרוא אותו

כיוון שבמכוניות קטנות בד"כ מרחב הקריסה בתאונה אחורית מצומצם ביותר (המרחק מהמושב האחורי לפגוש האחורי, או יותר מדוייק כאן), ניסיתי להעריך איזה רכב יותר בטוח לנוסעים מאחור (להלן הילדים).

לפי ויקיפדיה, עד 30% מהתאונות כוללות פגיעה מאחור, ולנוסעים מאחור ברכב ללא מרווח קריסה נאות, כמו מיני ואן, סיכוי גבוה להפגע

חיפשתי מבחני ריסוק ביוטיוב, יש הרבה, אבל מצאתי רק אחד לתאונה אחורית (וולוו, לא רלוונטי),

EURO NCAP היא תוכנית הערכת בטיחות רכב חדשה יחסית, ממבוססת על ה NCAP הוותיק. בתחילת 2009 התווספה לתוכנית בדיקה לפגיעה אחורית

חיפשתי באתר שלהם שתי מכוניות שחפצתי ביקרן, הנה:

גולף
http://www.euroncap.com/en/results/vw/golf/10955

יאריס
http://www.euroncap.com/en/results/toyota/yaris/10997

במורד הדפים יש טאב וידאו עם מבחני ריסוק מרשימים, אבל ללא זכר לבדיקת פגיעה אחורית

אגב, מבחני הריסוק הקדמיים נעשים ב 64 קמ"ש, כל הפרונט קורס, והבובות לא נפגעות…מרווח קריסה.

וכאן וידאו מתכנית בטיחות IIHS
http://www.iihs.org/iihs/ratings/vehicle/v/volkswagen/golf-4-door-hatchback

גם כאן אין זכר להדמיית פגיעה מאחור

לא בודקים את זה ? מעניין למה

אספרטיים

הנתונים שנאספו עד כה לא חד משמעיים, וכנראה זה יהיה המצב גם בעתיד בשל התפקיד של הממתיק בתעשיה

תקצירי מחקרים הסוקרים בעיות נוירולוגיות הקשורות באספרטיים:
http://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/1028415X.2017.1288340?scroll=top&needAccess=true

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17684524

אוסף מאמרים על נזקי אספרטיים אצל דר מרקולה:
http://aspartame.mercola.com/